החלטה בתיק בש"א 1493/07

1.         בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 28.12.06, מבקשות התובעות כי בית המשפט יורה למשיבות למסור לעיונן את כל ההסכמים שבין המשיבות ו/או מי מהן לבין סיטונאי חלקי חילוף לכלי רכב, שנכרתו או היו בתוקף שבע שנים לפני מועד הגשת התובענה, ואשר נוגעים לאספקת חלקי חילוף למוסכי ההסדר של משיבה 1, זאת לאחר שב"כ המשיבות סירבה לגלות את המסמכים המבוקשים במסגרת דיון קדם המשפט.

2.         העובדות

2.1        עניינה של התובענה בקליפת האגוז הוא הסכמים והסדרים לאספקת חלקי חילוף לכלי רכב, בין ABC אוטומוטיב בע"מ (להלן: "משיבה 2"), שהינה חברת בת של הראל חברה לביטוח (להלן: "משיבה 1"), לבין סיטונאי חלקי חילוף לרכב, הכוללים הגבלות שונות על הסיטונאים המהוות, לטענת המבקשות הסדר כובל כמשמעו בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח -1988 (להלן: "חוק ההגבלים העסקיים").

2.2        משיבה 2 הוקמה בשיתוף משיבה 1 לשם הספקת חלקי חילוף לרכב למוסכי ההסדר של משיבה 1. לצורך כך, התקשרה משיבה 2 עם סיטונאי אספקת חלקי חילוף, שמונו כספקים מורשים מטעם משיבה 1. מוסכי ההסדר מעבירים לסיטונאים את        ההזמנות והסיטונאים רוכשים ממשיבה 2 חלק מן החלפים. חלפים שהמשיבה 2 אינה יכולה לספק, כך נטען רוכשים הסיטונאים ממקורות אחרים ומשווקים אותם למוסכי ההסדר.

2.3        בכתב התביעה נטען כי המשיבות ניצלו את רצון הסיטונאים להיות ספקים מורשים מטעמן, כדי לכבול אותם במספר הגבלות, הפוגעות בתחרות החופשית ובספקי חלפים מתחרים, כגון המבקשות. הסיטונאים מחויבים בתמורה למעמד של ספק מורשה, לרכוש ממשיבה 2 את החלפים בסכום השווה לסכום כל החלפים המוזמנים על ידי מוסך ההסדר, זאת גם שמשיבה 2 אינה יכולה לספק את כל החלפים המוזמנים ובנוסף רכישת כמות מינימלית של חלפים נוספים. על פי כתב התביעה הדבר מהווה הסדר כובל כמשמעו בסעיפים 2(א) ו - 2(ב) לחוק ההגבלים, שכן נפגעת התחרות בין הסיטונאים הקשורים עם המשיבות, וכן בתחרות בין משיבה 2 ויבואני וספקי חלפים אחרים.

2.4        לכתב התביעה צורף נוסח הסכם שנכרת בין משיבה 2 לבין סיטונאי חלקי חילוף (נספח ב' לכתב התביעה). הסכם זה מכונה "נוהלי עבודה", אולם המבקשות טוענות כי מדובר בהסכם בו מעוגנים התנאים בהם ישמש הסיטונאי כספק מורשה, כך שבתמורה לאפשרות לספק חלפים למוסכי הסדר של משיבה 1, מחויב הסיטונאי לרכוש ממשיבה 2 חלפים כמפורט בסעיף 2.3 לעיל.

3.         טענות הצדדים

3.1        המבקשות טוענות כי המשיבות התחמקו בכתב ההגנה מלאשר או להכחיש את קיומו של ההסכם המצורף, וכי לצורך בירור יעיל של התובענה, קיים צורך בהצגת ההסכמים שנכרתו בתקופה הרלבנטית לתובענה בין המשיבות לסיטונאים, ככל שהדבר נוגע לחלקי החילוף למוסכי ההסדר של משיבה 1, כאשר הסכמים אלה הם לב ליבה של התובענה.

3.2        כטענה מקדמית טוענות המשיבות כי דין הבקשה להידחות על הסף, היות והיא מוגשת כשנתיים ימים לאחר הגשת כתב ההגנה וכתב התשובה, ולאחר שהמבקשות בעצמן קבעו כי אין עוד מקום לקיומם של הליכים מקדמיים, בבקשה שהוגשה לבית המשפט ביום 31.5.2006 וכותרתה "בקשה לקביעת התיק להוכחות". לאור בקשה זו נקבע דיון קדם משפט ליום 28.12.2006, בו, על אף שהתיק בשל להוכחות, מצאו המבקשות לבקש בקשה בעל פה בניגוד גמור להודעה מחודש מאי 2006 ובניגוד גמור למועדים הקבועים בתקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

עוד טוענות המשיבות כי הבקשה הוגשה בניגוד לקבוע בתקנה 120 לתקנות סדר הדין אזרחי, שעה שחלף זמן רב בין הגשת כתבי בי דין לבקשה זו, תוך שהמבקשות אפילו לא טרחו לציין כל סיבה להגשת הבקשה בשיהוי כה רב.

3.3        בתשובתן לתגובה, טענו המבקשות כי המשיבות אינן מביאות כל טיעון ענייני מדוע אין לחייבן בגילוי המסמכים המבוקשים, תוך שנטענו טיעוני פרוצדורה בלבד. המבקשות טוענות כי הצורך בבקשה התעורר רק בעקבות דברי ב"כ המשיבה בדיון מיום 28.12.2006 מהם עלה כי קיימים הסכמים נוספים מלבד זה שהגיע לידי המבקשות ואשר צורף לכתב התביעה, הסכמים שהם בעלי רלבנטיות גדולה לתובענה. דברי ב"כ המשיבה בלטו על רקע העובדה שהמשיבות נמנעו במסגרת כתב ההגנה מלאשר או להכחיש את עצם קיום ההסכם, ומשכך שאלת חוקיותם של הסכמים אלה היא לב ליבה של התובענה.

המבקשות מוסיפות וטוענות כי בית המשפט לא הכריז כי תם קדם המשפט, והבקשה  הועלתה במסגרת דיון קדם משפט.

4.         דיון

4.1        כללי הליכי גילוי המסמכים קובעים שלכל צד שמתדיין קמה הזכות לעיין בכל המסמכים המצויים באמתחת הצד שכנגד, על מנת לייעל את ההליך המשפטי. ההלכה היא כי במסגרת הדיון האזרחי יש להבטיח גילוי רחב ככל הניתן של המידע שיש לו קשר הדוק עם התובענה. (ראה לעניין זה ע"א 2271/90 ג'מבו נ' אמיר מרדכי, פ"ד מו (3) 793 וכן רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי ואח', פ"ד מט (4) 54). השימוש בכלי הדיוני של גילוי מסמכים, נועד, עד כמה שניתן, ליצור שוויון בין בעלי הדין המתדיינים. גילוי המסמכים מהווה כלי עזר, שהוא מעבר לעיקרון השוויון, ויש בו כדי להשיג מטרות דיוניות נוספות, שחלקן  נוגע לחיסכון בזמן שיפוטי וחלקם נוגע לקבלת נתונים שיאפשרו את הוכחת התביעה או דחייתה.

הצורך לחשוף מסמכים המצויים בחזקת מי מהמתדיינים היא על מנת לאפשר לכל אחד מהצדדים להיות ערוך לדיונים כפי שנקבע על ידי כב' השופט ויתקון בע"א 327/68 מנגר ואח' נ' ביינון ואח', פ"ד נב(2) 602 , שדבריו תואמים גם את ימינו אנו:

"חשוב שמראשית המשפט יגלה כל צד את מלוא החומר שבידיו, שלא יהא יריבו מופתע, יוכל להתכונן כהלכה, ולא יוסתר ממנו דבר העשוי להוציא לאור את זכותו."

4.2        תקנה 117 לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן:

"בעל דין רשאי לבקש מבית המשפט או מהרשם צו לעיון במסמכים של בעל דין שלא נזכרו בכתבי טענותיו או בתצהיריו, ולהעתקם; הבקשה תהא מבוססת על תצהיר המציין הם המסמכים שהעיון בהם מבוקש, וכי המבקש זכאי לעיין בהם ולהעתיקם והם מצויים ברשותו או בשליטתו של בעל דינו."

לאחר שבחנתי את הבקשה התגובה והתשובה לה, ועל פרוטוקול הדיון מצאתי כי דין הבקשה להתקבל.